×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
בראשית ל״טתנ״ך
א֣
אָ
(א) {חמישי} וְיוֹסֵ֖ף הוּרַ֣ד מִצְרָ֑יְמָה וַיִּקְנֵ֡הוּ פּוֹטִיפַר֩ סְרִ֨יס פַּרְעֹ֜ה שַׂ֤ר הַטַּבָּחִים֙ אִ֣ישׁ מִצְרִ֔י מִיַּד֙ הַיִּשְׁמְעֵאלִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הוֹרִדֻ֖הוּ שָֽׁמָּה׃ (ב) וַיְהִ֤י יְהֹוָה֙י״י֙ אֶת⁠־יוֹסֵ֔ף וַיְהִ֖י אִ֣ישׁ מַצְלִ֑יחַ וַיְהִ֕י בְּבֵ֖ית אֲדֹנָ֥יוא הַמִּצְרִֽי׃ (ג) וַיַּ֣רְא אֲדֹנָ֔יו כִּ֥י יְהֹוָ֖הי״י֖ אִתּ֑וֹ וְכֹל֙ אֲשֶׁר⁠־ה֣וּא עֹשֶׂ֔ה יְהֹוָ֖הי״י֖ מַצְלִ֥יחַ בְּיָדֽוֹ׃ (ד) וַיִּמְצָ֨א יוֹסֵ֥ף חֵ֛ן בְּעֵינָ֖יו וַיְשָׁ֣רֶת אֹת֑וֹ וַיַּפְקִדֵ֙הוּ֙ עַל⁠־בֵּית֔וֹ וְכׇל⁠־יֶשׁ⁠־ל֖וֹ נָתַ֥ן בְּיָדֽוֹ׃ (ה) וַיְהִ֡י מֵאָז֩ הִפְקִ֨יד אֹת֜וֹ בְּבֵית֗וֹ וְעַל֙ כׇּל⁠־אֲשֶׁ֣ר יֶשׁ⁠־ל֔וֹ וַיְבָ֧רֶךְ יְהֹוָ֛הי״י֛ אֶת⁠־בֵּ֥ית הַמִּצְרִ֖י בִּגְלַ֣ל יוֹסֵ֑ף וַיְהִ֞י בִּרְכַּ֤ת יְהֹוָה֙י״י֙ בְּכׇל⁠־אֲשֶׁ֣ר יֶשׁ⁠־ל֔וֹ בַּבַּ֖יִת וּבַשָּׂדֶֽה׃ (ו) וַיַּעֲזֹ֣ב כׇּל⁠־אֲשֶׁר⁠־לוֹ֮ בְּיַד⁠־יוֹסֵף֒ וְלֹא⁠־יָדַ֤ע אִתּוֹ֙ מְא֔וּמָה כִּ֥י אִם⁠־הַלֶּ֖חֶם אֲשֶׁר⁠־ה֣וּא אוֹכֵ֑ל וַיְהִ֣י יוֹסֵ֔ף יְפֵה⁠־תֹ֖אַר וִיפֵ֥ה מַרְאֶֽה׃ (ז) {ששי} וַיְהִ֗י אַחַר֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וַתִּשָּׂ֧א אֵֽשֶׁת⁠־אֲדֹנָ֛יו אֶת⁠־עֵינֶ֖יהָ אֶל⁠־יוֹסֵ֑ף וַתֹּ֖אמֶר שִׁכְבָ֥ה עִמִּֽי׃ (ח) וַיְמָאֵ֓ן׀ וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל⁠־אֵ֣שֶׁת אֲדֹנָ֔יו הֵ֣ן אֲדֹנִ֔י לֹא⁠־יָדַ֥ע אִתִּ֖י מַה⁠־בַּבָּ֑יִת וְכֹ֥ל אֲשֶׁר⁠־יֶשׁ⁠־ל֖וֹ נָתַ֥ן בְּיָדִֽי׃ (ט) אֵינֶ֨נּוּ גָד֜וֹל בַּבַּ֣יִת הַזֶּה֮ מִמֶּ֒נִּי֒ וְלֹֽא⁠־חָשַׂ֤ךְ מִמֶּ֙נִּי֙ מְא֔וּמָה כִּ֥י אִם⁠־אוֹתָ֖ךְ בַּאֲשֶׁ֣ר אַתְּ⁠־אִשְׁתּ֑וֹ וְאֵ֨יךְ אֶֽעֱשֶׂ֜ה הָרָעָ֤ה הַגְּדֹלָה֙ הַזֹּ֔את וְחָטָ֖אתִי לֵֽאלֹהִֽים׃ (י) וַיְהִ֕י כְּדַבְּרָ֥הּ אֶל⁠־יוֹסֵ֖ף י֣וֹם ׀ י֑וֹם וְלֹא⁠־שָׁמַ֥ע אֵלֶ֛יהָ לִשְׁכַּ֥ב אֶצְלָ֖הּ לִהְי֥וֹת עִמָּֽהּ׃ (יא) וַֽיְהִי֙ב כְּהַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה וַיָּבֹ֥א הַבַּ֖יְתָה לַעֲשׂ֣וֹת מְלַאכְתּ֑וֹ וְאֵ֨ין אִ֜ישׁ מֵאַנְשֵׁ֥י הַבַּ֛יִת שָׁ֖ם בַּבָּֽיִת׃ (יב) וַתִּתְפְּשֵׂ֧הוּ בְּבִגְד֛וֹ לֵאמֹ֖ר שִׁכְבָ֣ה עִמִּ֑י וַיַּעֲזֹ֤ב בִּגְדוֹ֙ בְּיָדָ֔הּ וַיָּ֖נׇס וַיֵּצֵ֥א הַחֽוּצָה׃ (יג) וַֽיְהִי֙ג כִּרְאוֹתָ֔הּ כִּֽי⁠־עָזַ֥ב בִּגְד֖וֹ בְּיָדָ֑הּ וַיָּ֖נׇס הַחֽוּצָה׃ (יד) וַתִּקְרָ֞א לְאַנְשֵׁ֣י בֵיתָ֗הּ וַתֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ לֵאמֹ֔ר רְא֗וּ הֵ֥בִיא לָ֛נוּ אִ֥ישׁ עִבְרִ֖י לְצַ֣חֶק בָּ֑נוּ בָּ֤א אֵלַי֙ לִשְׁכַּ֣ב עִמִּ֔י וָאֶקְרָ֖א בְּק֥וֹל גָּדֽוֹל׃ (טו) וַיְהִ֣י כְשׇׁמְע֔וֹ כִּֽי⁠־הֲרִימֹ֥תִי קוֹלִ֖י וָאֶקְרָ֑א וַיַּעֲזֹ֤ב בִּגְדוֹ֙ אֶצְלִ֔י וַיָּ֖נׇס וַיֵּצֵ֥א הַחֽוּצָה׃ (טז) וַתַּנַּ֥ח בִּגְד֖וֹ אֶצְלָ֑הּ עַד⁠־בּ֥וֹא אֲדֹנָ֖יו אֶל⁠־בֵּיתֽוֹ׃ (יז) וַתְּדַבֵּ֣ר אֵלָ֔יו כַּדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה לֵאמֹ֑ר בָּֽא⁠־אֵלַ֞יד הָעֶ֧בֶד הָֽעִבְרִ֛י אֲשֶׁר⁠־הֵבֵ֥אתָ לָּ֖נוּ לְצַ֥חֶק בִּֽי׃ (יח) וַיְהִ֕י כַּהֲרִימִ֥י קוֹלִ֖י וָאֶקְרָ֑א וַיַּעֲזֹ֥ב בִּגְד֛וֹ אֶצְלִ֖י וַיָּ֥נׇס הַחֽוּצָה׃ (יט) וַיְהִי֩ כִשְׁמֹ֨עַ אֲדֹנָ֜יו אֶת⁠־דִּבְרֵ֣י אִשְׁתּ֗וֹ אֲשֶׁ֨ר דִּבְּרָ֤ה אֵלָיו֙ לֵאמֹ֔ר כַּדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה עָ֥שָׂהה לִ֖י עַבְדֶּ֑ךָ וַיִּ֖חַר אַפּֽוֹ׃ (כ) וַיִּקַּח֩ אֲדֹנֵ֨י יוֹסֵ֜ף אֹת֗וֹ וַֽיִּתְּנֵ֙הוּ֙ אֶל⁠־בֵּ֣ית הַסֹּ֔הַר מְק֕וֹם אֲשֶׁר⁠־[אֲסִירֵ֥י] (אסורי) הַמֶּ֖לֶךְ אֲסוּרִ֑ים וַֽיְהִי⁠־שָׁ֖םו בְּבֵ֥ית הַסֹּֽהַר׃ (כא) וַיְהִ֤י יְהֹוָה֙י״י֙ אֶת⁠־יוֹסֵ֔ף וַיֵּ֥ט אֵלָ֖יו חָ֑סֶד וַיִּתֵּ֣ן חִנּ֔וֹ בְּעֵינֵ֖י שַׂ֥ר בֵּית⁠־הַסֹּֽהַר׃ (כב) וַיִּתֵּ֞ן שַׂ֤ר בֵּית⁠־הַסֹּ֙הַר֙ בְּיַד⁠־יוֹסֵ֔ף אֵ֚ת כׇּל⁠־הָ֣אֲסִירִ֔ם אֲשֶׁ֖ר בְּבֵ֣ית הַסֹּ֑הַר וְאֵ֨ת כׇּל⁠־אֲשֶׁ֤ר עֹשִׂים֙ שָׁ֔ם ה֖וּא הָיָ֥ה עֹשֶֽׂה׃ (כג) אֵ֣ין׀ שַׂ֣ר בֵּית⁠־הַסֹּ֗הַרז רֹאֶ֤ה אֶֽת⁠־כׇּל⁠־מְא֙וּמָה֙ בְּיָד֔וֹ בַּאֲשֶׁ֥ר יְהֹוָ֖הי״י֖ אִתּ֑וֹ וַֽאֲשֶׁר⁠־ה֥וּא עֹשֶׂ֖ה יְהֹוָ֥הי״י֥ מַצְלִֽיחַ׃ נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
א בְּבֵ֖ית אֲדֹנָ֥יו =ל,ל1,ש,ש1,ק3,ו,ה,ש2 (טפחא ומרכא) וכמו כן ברוב הדפוסים
• מ״ג=בְּבֵ֥ית אֲדֹנָ֖יו (מרכא וטפחא) וכמו כן בתיגאן (!), וכך הייתה בהקלדה (טעות בעקבות BHS).
ב וַֽיְהִי֙ =ק3,ו (בגעיה) וכך תיקן ברויאר ובמג״ה.
• ל,ל-מ?,ש=וַיְהִי֙ (אין געיה)
ג וַֽיְהִי֙ =ל-מ,ק3,ו וברויאר תיקן על פי ל-מ.
• ל,ל1,ש=וַיְהִי֙ (אין געיה)
ד בָּֽא⁠־אֵלַ֞י =ל,ל1,ש,ק3,ו,ה,ש2 (״בא״ מוקפת)
• דפוסים=בָּ֣א אֵלַ֞י (״בא״ בטעם מונח) וכמו כן ברוב התיגאן (!)
ה עָ֥שָׂה =ל?,ש,ק3,ו וכמו כן בתיגאן ובדפוסים
• ל?!=עָ֥שָׂהּ (נקודת מפיק בה״א?)
• הערות דותן והמקליד
ו וַֽיְהִי⁠־שָׁ֖ם ל=וַֽיְהִי⁠־שָׁ֖ם בגעיה ימנית
ז בֵּית⁠־הַסֹּ֗הַר =ל1,ב,ש,ק3,ו ובדפוסים
• ל!=בֵּית⁠־הַסֹּהַ֗ר (מקום הטעם) והמקליד תיקן בלי להעיר
• הערות ברויאר ודותן
E/ע
הערותNotes
(א)
פרשה פו
[א] וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה – כְּתִיב: בְּחַבְלֵי אָדָם אֶמְשְׁכֵם (הושע י״א:ד׳), אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָרוּצָה (שיר השירים א׳:ד׳). בַּעֲבֹתוֹת אַהֲבָה (הושע י״א:ד׳), דִכְתִיב: אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר ה׳ (מלאכי א׳:ב׳). וָאֶהְיֶה לָהֶם כִּמְרִימֵי עֹל (הושע י״א:ד׳), שֶׁרוֹמַמְתִּי צָרֵיהֶם עֲלֵיהֶם, כָּל כָּךְ לָמָּה: עַל לְחֵיהֶם (הושע י״א:ד׳), בִּשְׁבִיל דָּבָר שֶׁהוֹצִיאוּ מִלְּחָיֵיהֶם, שֶׁאָמְרוּ: אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ (שמות ל״ב:ח׳), וְסוֹף: וְאַט אֵלָיו אוֹכִיל (הושע י״א:ד׳), אֲנִי מַטֶּה עֲלֵיהֶם אֲכִילוֹת הַרְבֵּה, יְהִי פִסַּת בַּר בָּאָרֶץ (תהלים ע״ב:ט״ז).
דָּבָר אַחֵר: בְּחַבְלֵי אָדָם אֶמְשְׁכֵם, זֶה יוֹסֵף, וַיִּמְשְׁכוּ וַיַּעֲלוּ אֶת יוֹסֵף מִן הַבּוֹר (בראשית ל״ז:כ״ח). בַּעֲבוֹתוֹת אַהֲבָה, וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו (בראשית ל״ז:ג׳). וְאֶהְיֶה כִּמְרִימֵי עֹל, שֶׁרוֹמַמְתִּי צָרָיו עָלָיו, וְאֵיזוֹ זוֹ, זוֹ אֵשֶׁת פּוֹטִיפַר, כָּל כָּךְ לָמָּה עַל לְחֵיהֶם, בִּשְׁבִיל דָּבָר שֶׁהוֹצִיא מִלְּחָיָיו, וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה אֶל אֲבִיהֶם (בראשית ל״ז:ב׳). וְסוֹף וְאַט אֵלָיו אוֹכִיל, אֲכִילוֹת הַרְבֵּה.

[ב] דָּבָר אַחֵר: וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה – וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט (בראשית מ״ב:ו׳). וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה, שָׁלַט בְּהוֹן, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר: וְיֵרְדְּ מִיָּם עַד יָם (תהלים ע״ב:ח׳), כָּבַשׁ בְּהוֹן, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר: כִּי הוּא רֹדֶה בְּכָל עֵבֶר הַנָּהָר (מלכים א ה׳:ד׳), נָסְחִין נְחַת עֲלֵיהוֹן, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמֵר: וַיִּרְדֵּהוּ אֶל כַּפָּיו (שופטים י״ד:ט׳), הוֹרִיד לְאָבִינוּ יַעֲקֹב לְמִצְרַיִם. רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן אָמַר, לְפָרָה שֶׁהָיוּ מוֹשְׁכִין אוֹתָהּ לְמַקּוּלִין וְלֹא הָיְתָה נִמְשֶׁכֶת, מֶה עָשׂוּ לָהּ, מָשְׁכוּ אֶת בְּנָהּ לְפָנֶיהָ וְהָיְתָה מְהַלֶּכֶת אַחֲרָיו עַל כָּרְחָהּ שֶׁלֹא בְטוֹבָתָהּ. כָּךְ הָיָה יַעֲקֹב אָבִינוּ רָאוּי לֵירֵד לְמִצְרַיִם בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת וּבְקוֹלָרִין, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּנִי בְּכוֹרִי וַאֲנִי מוֹרִידוֹ בְּבִזָּיוֹן, וְאִם לִתֵּן בְּלִבּוֹ שֶׁל פַּרְעֹה אֵינִי מוֹרִידוֹ פּוּמְבִּי, אֶלָּא הֲרֵינִי מוֹשֵׁךְ אֶת בְּנוֹ לְפָנָיו, וְהוּא יוֹרֵד אַחֲרָיו עַל כָּרְחוֹ שֶׁלֹא בְטוֹבָתוֹ, וְהוֹרִיד אֶת הַשְּׁכִינָה לְמִצְרַיִם עִמּוֹ. רַבִּי פִּינְחָס בְּשֵׁם רַבִּי סִימוֹן אָמַר מְנָא לָן שֶׁיָּרְדָה הַשְּׁכִינָה עִמּוֹ, מִדִּכְתִיב: וַיְהִי ה׳ אֶת יוֹסֵף (בראשית ל״ט:ב׳), מִצְרָיְמָה, תָּנֵי בְּשֵׁם רַבִּי נְחֶמְיָה, כָּל דָּבָר שֶׁצָּרִיךְ למ״ד בִּתְחִלָּתוֹ נִתַּן בּוֹ ה״א בְּסוֹפוֹ, סְדוֹמָה, שֵׂעִירָה, מִצְרָיְמָה. אֵיתֵיבֵיהּ וְהָא כְתִיב: יָשׁוּבוּ רְשָׁעִים לִשְׁאוֹלָה (תהלים ט׳:י״ח), אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר זַבְדָּא, לַבֵּיטִי הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁבַּשְּׁאוֹל.

[ג] וַיִּקְנֵהוּ – הַקְּנוּיִין קוֹנִין וְכָל הָעֲבָדִים מְחַסְּרִין אֶת בֵּית רַבָּן, אֲבָל זֶה: וַיְבָרֶךְ ה׳ אֶת בֵּית הַמִּצְרִי בִּגְלַל יוֹסֵף (בראשית ל״ט:ה׳). כָּל הָעֲבָדִים חֲשׁוּדִים עַל הַגָּזֵל, אֲבָל זֶה: וַיְלַקֵּט יוֹסֵף אֶת כָּל הַכֶּסֶף (בראשית מ״ז:י״ד). כָּל הָעֲבָדִים חֲשׁוּדִים עַל הָעֶרְוָה, אֲבָל זֶה: וְלֹא שָׁמַע אֵלֶיהָ (בראשית ל״ט:י׳). רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר כָּל הָעֲבָדִים רַבָּן מַאֲכִילִין תְּרוּמָה לְעַבְדֵיהֶם, אֲבָל זֶה הֶאֱכִיל אֶת רַבּוֹ תְּרוּמָה, דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה מִבְּנוֹת יוֹסֵף לָקַח אֶלְעָזָר. פוֹטִיפַר הוּא פּוֹטִיפֶרַע (בראשית מ״א:מ״ה), פּוֹטִיפַר שֶׁהָיָה מְפַטֵּם עֲגָלִים לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים. פּוֹטִיפֶרַע, שֶׁהָיָה פּוֹרֵעַ עַצְמוֹ לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, כֵּיוָן שֶׁיָּרַד הַפָּר לְשָׁם נַעֲשָׂה פּוֹטֶנוֹן. סְרִיס פַּרְעֹה, שֶׁנִּסְתָּרֵס בְּגוּפוֹ, מְלַמֵּד שֶׁלֹא לְקָחוֹ אֶלָּא לְתַשְׁמִישׁ וְסֵרְסוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּגוּפוֹ. מָשָׁל לְדֻבָּה שֶׁהָיְתָה מְשַׁכֶּלֶת בִּבְנֵי אֲדוֹנֶיהָ, אֲמַר פַּכְרוּן נִיבֶיהָ. כָּךְ מְלַמֵּד שֶׁלֹא לְקָחוֹ אֶלָּא לְתַשְׁמִישׁ וְסֵרְסוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: כִּי ה׳ אֹהֵב מִשְׁפָט וגו׳ (תהלים ל״ז:כ״ח) חֲסִידָיו. חֲסִידוֹ כְּתִיב, וְאֵיזֶה זֶה, יוֹסֵף, לְעוֹלָם נִשְׁמָרוּ וְזֶרַע רְשָׁעִים נִכְרָת (תהלים ל״ז:כ״ח), מְלַמֵּד שֶׁלֹא לְקָחוֹ אֶלָּא לְתַשְׁמִישׁ, וְסֵרְסוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וַיִּקְנֵהוּ פּוֹטִיפַר אִישׁ מִצְרִי, גְּבַר עָרוּם, וּמָה הֲוַת עֲרִימוּתֵיהּ, אֲמַר בְּכָל מָקוֹם גֶּרְמָנִי מוֹכֵר כּוּשִׁי, וְכָאן כּוּשִׁי מוֹכֵר גֶּרְמָנִי, אֵין זֶה עָבֶד, אָמַר לָהֶם הָבִיאוּ לִי עָרֵב, וְאֵין לָשׁוֹן מִיָּד זֶה אֶלָּא עָרֵב, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר: אָנֹכִי אֶעֶרְבֶנּוּ וגו׳ (בראשית מ״ג:ט׳), עַל כֵּן אָמַר מִיַּד הַיִּשְׁמְעֵאלִים.
אָמַר רַבִּי לֵוִי עַבְדָא זָבֵן וּבַר אַמְתָא מְזַבֵּן, וּבַר חוֹרִין עֶבֶד לְתַרְוֵיהוֹן.
(ב) [ד] וַיְהִי ה׳ אֶת יוֹסֵף – הָא עִם שְׁאָר שְׁבָטִים לָאו, אָמַר רַבִּי יוּדָן לְבֶהָמִי שֶׁהָיָה לְפָנָיו שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בְּהֵמוֹת טְעוּנוֹת יַיִן, נִכְנְסָה אַחַת מֵהֶם לַחֲנוּתוֹ שֶׁל עוֹבֵד כּוֹכָבִים, הִנִּיחַ אַחַת עֶשְׂרֵה וְהָלַךְ לוֹ אַחֲרֶיהָ, אָמְרוּ לוֹ מַה אַתָּה מַנִּיחַ אַחַת עֶשְׂרֵה וְהוֹלֵךְ לְךָ אַחֲרֵי הָאֶחָת, אָמַר לָהֶם, אֵלּוּ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים הֵם וְאֵינִי חוֹשֵׁשׁ לָהֶן שֶׁמָּא יֵעָשֶׂה יַיִן נָסֶךְ. כָּךְ אֵלּוּ גְּדוֹלִים וּבִרְשׁוּת אֲבִיהֶם, אֲבָל זֶה שֶׁהוּא קָטָן וּבִרְשׁוּת עַצְמוֹ, לְפִיכָךְ וַיְהִי ה׳ אֶת יוֹסֵף.
וַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ – רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר גֶּבֶר קָפוֹז, כְּמָה דְתֵימָא: וְצָלְחוּ הַיַּרְדֵּן לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ (שמואל ב י״ט:י״ח), מָשָׁל לְדֻבָּה שֶׁהָיְתָה עוֹמֶדֶת בַּשּׁוּק מְקֻשֶּׁטֶת בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, אָמְרוּ כָּל דְּקָפֵז לָהּ נְסֵיב בֵּיהּ מַה דַּעֲלָהּ. הָיָה שָׁם פִּקֵּחַ אֶחָד אָמַר לָהֶם אַתּוּן מִסְתַּכְּלִין אַתּוּן בַּמֶּה דַּעֲלָהּ וַאֲנָא מִסְתַּכֵּל בְּנִיבֶיהָ, אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה כָּל אוֹתָהּ דֻּבָּה קָפוֹז קָפֵז וְאַתְּ רַב מִדֵּין, אֶתְמְהָא.
(ג) [ה] רַבָּנָן אָמְרֵי: וַיַּרְא אֲדֹנָיו כִּי ה׳ אִתּוֹ – וּבַסּוֹף שָׁכַח, דִּכְתִיב: כִּי נַשַּׁנִי אֱלֹהִים אֶת כָּל עֲמָלִי (בראשית מ״א:נ״א). רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַב אֲחָא אָמַר מְלַחֵשׁ וְנִכְנַס מְלַחֵשׁ וְיוֹצֵא, הֲוָה אָמַר לֵיהּ מְזוֹג רוֹתְחִין, וְהָיוּ רוֹתְחִין, פּוֹשְׁרִין, וְהָיוּ פּוֹשְׁרִין. אָמַר מַה יּוֹסֵף תֶּבֶן לְעֶפְרַיִם אַתָּה מַכְנִיס, קְדָרִים בִּכְפַר חֲנִינָא. גְּזָזִין בְּדַמֶּשֶׂק. חֲרָשִׁין בְּמִצְרַיִם, בַּאֲתַר דַּחֲרָשִׁין חֲרִישִׁין, עַד הֵיכָן, אָמַר רַבִּי חִיָּא עַד שֶׁרָאָה שְׁכִינָה עוֹמֶדֶת עַל גַּבָּיו. הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיַּרְא אֲדוֹנָיו כִּי ה׳ אִתּוֹ. (ד-ה) [ו] וַיִּמְצָא יוֹסֵף, וַיְהִי מֵאָז – תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי בְּכָל מָקוֹם שֶׁהַצַּדִּיקִים הוֹלְכִים הַשְּׁכִינָה הוֹלֶכֶת עֲלֵיהֶם, שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה עָשָׂה שָׁם, שֵׁשׁ בַּבַּיִת, וְשֵׁשׁ בַּשָּׂדֶה. (ו) וַיַּעֲזֹב אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ בְּיַד יוֹסֵף, כִּי אִם הַלֶּחֶם אֲשֶׁר הוּא אוֹכֵל – לָשׁוֹן נָקִי.
וַיְהִי יוֹסֵף יְפֵה תֹאַר וִיפֵה מַרְאֶה – אָמַר רַבִּי יִצְחָק זְרוֹק חֻטְרָא לְאַרְעָא וְעַל עִקָּרֵיהּ נָפִיק, לְפִי שֶׁכָּתוּב: וְרָחֵל הָיְתָה יְפַת תֹּאַר וגו׳ (בראשית כ״ט:י״ז) לְפִיכָךְ וַיְהִי יוֹסֵף וגו׳.
(ז)
פרשה פז
[א] וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה – וָאֵרֶא בַפְּתָאיִם (משלי ז׳:ז׳), אֵלּוּ הַשְּׁבָטִים.
אָמַר רַבִּי לֵוִי בַּעֲרָבְיָא צָוְחִים לְיָנוֹקָא פַּתְיָא. אָבִינָה בַבָּנִים נַעַר (משלי ז׳:ז׳), זֶה יוֹסֵף. חֲסַר לֵב (משלי ז׳:ז׳), שֶׁהָיָה אוֹמֵר לָשׁוֹן הָרָע עַל אֶחָיו, הֲיֵשׁ חֲסַר לֵב יוֹתֵר מִזֶּה. וּמִתַּמָּן נִתְגַּלְגְּלָה יְרִידָתָן לְמִצְרָיִם. וְהִנֵּה אִשָּׁה לִקְרָאתוֹ (משלי ז׳:י׳), זוֹ אִשְׁתּוֹ שֶׁל פּוֹטִיפַר שֶׁנִּזְדַּוְּגָה לְיוֹסֵף. שִׁית זוֹנָה (משלי ז׳:י׳), לְיוֹסֵף, וּנְצֻרַת לֵב (משלי ז׳:י׳), לְמִצְרַיִם. הֹמִיָּה הִיא וְסֹרָרֶת (משלי ז׳:י״א), שַׁגַּשְׁיָא וְטָעֲיָא. בְּבֵיתָהּ לֹא יִשְׁכְּנוּ רַגְלֶיהָ (משלי ז׳:י״א), אֶלָּא: פַּעַם בַּחוּץ וגו׳ (משלי ז׳:י״ב), שָׁאֲלָה וְאָמְרָה חֲמִיתוּן לֵיהּ לְיוֹסֵף, וְהֶחֱזִיקָה בּוֹ וְנָשְׁקָה לּוֹ (משלי ז׳:י״ג), וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ (בראשית ל״ט:י״ב). הֵעֵזָה פָנֶיהָ, וַתֹּאמֶר לוֹ (משלי ז׳:י״ג): שִׁכְבָה עִמִּי (בראשית ל״ט:י״ב).

[ב] וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה – כְּתִיב: כִּי לֹא יָנוּחַ שֵׁבֶט הָרֶשַׁע וגו׳ (תהלים קכ״ה:ג׳), רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא וְרַבִּי יִצְחָק, רַבִּי אַבָּא אָמַר אֵין לוֹ נְיָחָא בְּצַד חֲבוּרָה שֶׁל צַדִּיקִים אֶלָּא בְּצַד חֲבוּרָה שֶׁל רְשָׁעִים, לָמָּה, לְמַעַן לֹא יִשְׁלְחוּ וגו׳ (תהלים קכ״ה:ג׳). רַבִּי יִצְחָק אָמַר אֵין לוֹ הֲנָחָה בְּצַד חֲבוּרָה שֶׁל רְשָׁעִים אֶלָּא בְּצַד חֲבוּרָה שֶׁל צַדִּיקִים, לָמָּה, לְמַעַן לֹא יִשְׁלְחוּ וגו׳. דָּבָר אַחֵר, כִּי לֹא יָנוּחַ שֵׁבֶט הָרֶשַׁע, זוֹ אִשְׁתּוֹ שֶׁל פּוֹטִיפַר. עַל גּוֹרַל הַצַּדִּיקִים, זֶה יוֹסֵף.

[ג] וַתִּשָּׂא אֵשֶׁת אֲדוֹנָיו – לָכֵן אַנְשֵׁי לֵבָב שִׁמְעוּ לִי (איוב ל״ד:י׳), מַה הִיא אֻמָּנוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: כִּי פֹעַל אָדָם יְשַׁלֶּם לוֹ (איוב ל״ד:י״א), רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי שִׁמְעוֹן, וַתִּשָּׂא אֵשֶׁת אֲדוֹנָיו אֶת עֵינֶיהָ, מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן וַיְהִי יוֹסֵף יְפֵה תֹאַר וִיפֵה מַרְאֶה, לְגִבּוֹר שֶׁהָיָה עוֹמֵד בַּשּׁוּק וּמְמַשְׁמֵשׁ בְּעֵינָיו וּמְתַקֵּן בְּשַׂעֲרוֹ וּמְתַלֶּה בַּעֲקֵבוֹ, אָמַר לִי נָאֶה לִי יָאֵי, נָאֶה גִּבּוֹר. אָמְרוּ לֵיהּ אִי אַתְּ גִבּוֹר אִי אַתְּ יָאֵי, הָא דֻּבָּא קַמָּךְ קוּם קַפְּחֶינָּה.

[ד] וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וגו׳ – הִרְהוּרֵי דְבָרִים הָיוּ שָׁם, מִי הִרְהֵר יוֹסֵף הִרְהֵר, אָמַר כְּשֶׁהָיִיתִי בְּבֵית אַבָּא הָיָה אַבָּא רוֹאֶה אֵיזֶה מָנָה יָפָה הָיְתָה שָׁם וְהָיָה נוֹתְנָהּ לִי וְהָיוּ אַחַי מַכְנִיסִין בִּי עַיִן רָעָה, עַכְשָׁו שֶׁאֲנִי כָּאן מוֹדֶה אֲנִי לְךָ שֶׁאֲנִי בִּרְוָחָה. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָטֶלִיס, חַיֶּיךָ שֶׁאֲנִי מְגָרֶה בְּךָ אֶת הַדֹּב.
דָּבָר אַחֵר: אָמַר, אַבָּא נִתְנַסָּה, זְקֵנִי נִתְנַסָּה, וַאֲנִי אֵינִי מִתְנַסֶּה, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַיֶּיךָ שֶׁאֲנִי מְנַסֶּה אוֹתְךָ יוֹתֵר מֵהֶם. רַבִּי מְנַחְמָא בְּשֵׁם רַבִּי בֵּיבַי אָמַר כָּךְ הָיָה וֶסְתָּן שֶׁל עוֹבְדֵּי כּוֹכָבִים, כֵּיוָן שֶׁהָיָה אֶחָד מֵהֶם לוֹקֵחַ עֲבָדִים הָיָה הוֹלֵךְ לוֹ אֵצֶל אִסְטְרוֹלוֹגוֹס וְאָמַר לוֹ הִנֵּה טָבָא נַחְשָׁא טָבָא, אֵין לָשׁוֹן זֶה וַתִּשָּׂא אֶלָּא לְשׁוֹן אִסְטְרוֹלוֹגִין, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר: וּפֶן תִּשָּׂא עֵינֶיךָ הַשָּׁמַיְמָה וגו׳ (דברים ד׳:י״ט). וַתֹּאמֶר שִׁכְבָה עִמִּי, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אֲרוּרִים הֵם הָרְשָׁעִים, לְהַלָּן: וּפָרַשְׂתָּ כְנָפֶיךָ עַל אֲמָתֶךָ (רות ג׳:ט׳), אֲבָל זוֹ כִּבְהֵמָה וַתֹּאמֶר שִׁכְבָה עִמִּי.
(ח) [ה] וַיְמָאֵן וַיֹּאמֶר אֶל אֵשֶׁת אֲדֹנָיו וגו׳ – יְהוּדָה בֶּן רַבִּי אָמַר בִּדְבַר מִצְוָה מְמָאֲנִין בִּדְבַר עֲבֵרָה אֵין מְמַאֲנִין, בִּדְבַר מִצְוָה מְמָאֲנִין: מֵאֵן יְבָמִי (דברים כ״ה:ז׳). בִּדְבַר עֲבֵרָה אֵין מְמָאֲנִין: וַיְמָאֵן וַיֹּאמֶר הֵן אֲדֹנִי וגו׳, אָמַר לָהּ לָמוּד הוּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִהְיוֹת בּוֹחֵר מֵאֲהוּבֵי בֵּית אַבָּא לְעוֹלָה, לְאַבְרָהָם: קַח נָא אֶת בִּנְךָ (בראשית כ״ב:ב׳), אֶשָׁמַע לִיךְ וְשֶׁמָּא אֶבָּחֵר לְעוֹלָה וְאֶפָּסֵל מִן הַקָּרְבָּן.
דָּבָר אַחֵר: וַיֹּאמֶר אֶל אֵשֶׁת אֲדֹנָיו – אָמַר לָהּ לָמוּד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִהְיוֹת נִגְלֶה עַל אוֹהֲבֵי בֵּית אַבָּא בַּלַּיְלָה, אַבְרָהָם: אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הָיָה דְבַר ה׳ אֶל אַבְרָם בַּמַּחֲזֶה (בראשית ט״ו:א׳). יִצְחָק: וַיֵּרָא ה׳ אֵלָיו בַּלַּיְלָה הַהוּא (בראשית כ״ו:כ״ד). יַעֲקֹב: וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם (בראשית כ״ח:י״ב), אֶשָּׁמַע לִיךְ וְשֶׁמָּא יִגָּלֶה עָלַי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְיִמְצָא אוֹתִי טָמֵא.
דָּבָר אַחֵר: הֵן אֲדֹנִי – אָמַר לָהּ מִתְיָרֵא אֲנִי, וּמָה אָדָם הָרִאשׁוֹן עַל מִצְוָה קַלָּה נִצְטַוָּה וְעָבַר וְנִטְרַד מִגַּן עֵדֶן, זוֹ שֶׁהִיא עֲבֵרָה חֲמוּרָה, גִּלּוּי עֲרָיוֹת, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. הֵן אֲדֹנִי, מִתְיָרֵא אֲנִי מֵאַבָּא שֶׁבְּאֶרֶץ כְּנַעַן, רְאוּבֵן עַל יְדֵי שֶׁכָּתוּב בּוֹ: וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן וַיִשְׁכַּב אֶת בִּלְהָה (בראשית ל״ה:כ״ב), נִטְלָה בְּכוֹרָתוֹ וְנִתְּנָה לִי, אֶשָּׁמַע לִיךְ וְאֶדָּחֶה מִבְּכוֹרָתִי.
דָּבָר אַחֵר: הֵן אֲדֹנִי – מִתְיָרֵא אֲנִי מֵאֲדוֹנִי, אָמְרָה לוֹ הוֹרַגְתּוֹ אָנִי. אָמַר לָהּ לֹא דַיִּי שֶׁאֶמָּנֶה בְּאַסְרָטִין שֶׁל נוֹאֲפִים, אֶלָּא בְּאַסְרָטִין שֶׁל רַצְחָנִים, וְאִם הַדָּבָר הַזֶּה אַתְּ מְבַקֶּשֶׁת הֵן אֲדֹנִי, הַיְדֵי לִדְקַמָּךְ [פרוש: לכי למתר לך, דהיינו בעלך].
אָמַר רַבִּי יִצְחָק חֲלֵב עִזִּים שְׁחוֹרוֹת וַחֲלֵב עִזִּים לְבָנוֹת אֶחָד הוּא.
דָּבָר אַחֵר: הֵן אֲדֹנִי – מִתְיָרֵא אֲנִי מֵה׳: אָמְרָה לוֹ, אֵינֶנּוּ. אָמַר לָהּ: גָּדוֹל ה׳ וּמְהֻלָּל מְאֹד (תהלים קמ״ה:ג׳), אָמַר רַבִּי אָבִין הִכְנִיסָה אוֹתוֹ מֵחֶדֶר לְחֶדֶר וּמִקִּיטוֹן לְקִיטוֹן עַד שֶׁהֶעֳמִידָה אוֹתוֹ עַל מִטָּתָהּ, וְהָיְתָה עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁלָּהּ חֲקוּקָה לְמַעְלָה הֵימֶנָּה, וְנָטְלָה סָדִין וְכִסְּתָה פָנֶיהָ, אָמַר לָהּ יָאוּת הָדֵין אַפָּה כַּסֵּי, מִי שֶׁכָּתוּב בּוֹ: עֵינֵי ה׳ הֵמָּה מְשׁוֹטְטִים בְּכָל הָאָרֶץ (זכריה ד׳:י׳), עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי אַמֵּי אָמַר לָא שְׁבַק קְרָיָא כְּלוּם, וְחָטָאתִי לַה׳, אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא לֵאלֹהִים, לֵאלֹהִים אֵינִי עוֹשֶׂה אֶת הַדָּבָר הָרַע הַזֶה.
(י) [ו] וַיְהִי כְּדַבְּרָהּ אֶל יוֹסֵף יוֹם יוֹם – רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי בִּנְיָמִין אָמַר בָּנֶיהָ שֶׁל רָחֵל נִסָּן שָׁוֶה וּגְדֻלָּתָן שָׁוָה, נִסָּן שָׁוֶה, וַיְהִי כְּדַבְּרָהּ אֶל יוֹסֵף יוֹם יוֹם, וַיְהִי כְּאָמְרָם אֵלָיו יוֹם וָיוֹם (אסתר ג׳:ד׳).
וְלֹא שָׁמַע אֵלֶיהָ – וְלֹא שָׁמַע אֲלֵיהֶם (אסתר ג׳:ד׳). וּגְדֻלָּתָן שָׁוָה: וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת טַבַּעְתּוֹ (בראשית מ״א:מ״ב), וַיָּסַר הַמֶּלֶךְ אֶת טַבַּעְתּוֹ (אסתר ח׳:ב׳). וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל יַד יוֹסֵף (בראשית מ״א:מ״ב), וַיִּתְּנָהּ לְמָרְדְּכָי (אסתר ח׳:ב׳). וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי שֵׁשׁ (בראשית מ״א:מ״ב), וְנָתוֹן הַלְּבוּשׁ וְהַסּוּס וגו׳ (אסתר ו׳:ט׳) וַיִּקַּח הָמָן וגו׳ (אסתר ו׳:י״א). וַיָּשֶׂם רְבִיד הַזָּהָב עַל צַוָּארוֹ (בראשית מ״א:מ״ב), וַתָּשֶׂם אֶסְתֵּר אֶת מָרְדְּכַי עַל בֵּית הָמָן (אסתר ח׳:ב׳). וַיַּרְכֵּב אֹתוֹ בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר לוֹ (בראשית מ״א:מ״ג), וַיַּרְכִּבֵהוּ עַל הַסּוּס בִּרְחוֹב הָעִיר (אסתר ו׳:י״א). וַיִּקְרָא לְפָנָיו אַבְרֵךְ (בראשית מ״א:מ״ג), וַיִּקְרָא לְפָנָיו כָּכָה וגו׳ (אסתר ו׳:י״א). וְלֹא שָׁמַע אֵלֶיהָ לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ, בָּעוֹלָם הַזֶּה. לִהְיוֹת עִמָּהּ, שֶׁיִהְיֶה עִמָּהּ בַּגֵּיהִנֹּם לֶעָתִיד לָבוֹא.
דָּבָר אַחֵר: וְלֹא שָׁמַע אֵלֶיהָ – אֲפִלּוּ בִּשְׁכִיבָה בְּלֹא תַשְׁמִישׁ. מַטְרוֹנָה שָׁאֲלָה אֶת רַבִּי יוֹסֵי, אָמְרָה לוֹ, אֶפְשָׁר יוֹסֵף בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה עוֹמֵד בְּכָל חֻמְאוֹ וְהָיָה עוֹשֶׂה הַדָּבָר הַזֶּה, הוֹצִיא לְפָנֶיהָ סֵפֶר בְּרֵאשִׁית וְהִתְחִיל קוֹרֵא לְפָנֶיהָ מַעֲשֵׂה רְאוּבֵן וּבִלְהָה, מַעֲשֵׂה יְהוּדָה וְתָמָר, אָמַר לָהּ מָה אִם אֵלּוּ שֶׁהֵם גְּדוֹלִים וּבִרְשׁוּת אֲבִיהֶן לֹא כִּסָּה עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב, זֶה שֶׁהוּא קָטָן וּבִרְשׁוּת עַצְמוֹ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
(יא) [ז] וַיְהִי כְּהַיּוֹם הַזֶּה וַיָּבֹא וגו׳ וְאֵין אִישׁ מֵאַנְשֵׁי הַבַּיִת – אֶפְשָׁר בֵּיתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ מִשְׁתַּיֵּר בְּלֹא אִישׁ, רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר יוֹם נִבּוּל שֶׁל נִילוּס הָיָה וְהָלְכוּ הַכֹּל לִרְאוֹת וְהוּא לֹא הָלַךְ. וְרַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר יוֹם תֵּיאַטִּירוֹן הָיָה, וְהָלְכוּ הַכֹּל לִרְאוֹתוֹ, וְהוּא לֹא הָלַךְ, אֶלָּא וַיָּבֹא הַבַּיְתָה לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ, לַחְשֹׁב חֶשְׁבּוֹנוֹת שֶׁל רַבּוֹ. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ וַדַּאי, אֶלָּא וְאֵין אִישׁ, בָּדַק אֶת עַצְמוֹ וְלֹא מָצָא עַצְמוֹ אִישׁ.
דָּבָר אַחֵר: רַבִּי שְׁמוּאֵל אָמַר נִמְתְּחָה הַקֶּשֶׁת וְחָזְרָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַתֵּשֶׁב בְּאֵיתָן קַשְׁתּוֹ (בראשית מ״ט:כ״ד), קַשְׁיוּתוֹ. רַבִּי יִצְחָק אָמַר נִתְפַּזֵּר זַרְעוֹ וְיָצָא דֶּרֶךְ צִפָּרְנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיָּפֹזּוּ זְרֹעֵי יָדָיו (בראשית מ״ט:כ״ד). רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי מַתְנָא אָמַר אִיקוֹנִין שֶׁל אָבִיו רָאָה וְצָנַן דָּמוֹ, דִּכְתִיב: מִשָּׁם רֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל (בראשית מ״ט:כ״ד), מִי עָשָׂה כֵן, מֵאֵל אָבִיךָ וְיַעְזְרֶךָּ וגו׳ בִּרְכֹת שָׁדַיִם וָרָחַם (בראשית מ״ט:כ״ה), בִּרְכָתָא דַּאֲבוּךְ וּדְאִמָּךְ.
(יב) [ח] וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ וגו׳ וַיֵּצֵא הַחוּצָה – קָפַץ בִּזְכוּת אָבוֹת, הֵיאַךְ מָה דְאַתְּ אָמַר: וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה (בראשית ט״ו:ה׳). שִׁמְעוֹן אִישׁ קִטְרוֹן אָמַר בִּזְכוּת עַצְמוֹתָיו שֶׁל יוֹסֵף נִקְרַע הַיָּם לְיִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס (תהלים קי״ד:ג׳), בִּזְכוּת וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ וַיָּנָס. (יד) וַתִּקְרָא לְאַנְשֵׁי בֵיתָהּ – נָתְנָה אוֹתוֹ בְּפִיהֶם שֶׁל כֻּלָּם. (טז) וַתַּנַּח בִּגְדוֹ אֶצְלָהּ – רַבִּי אַמֵּי אָמַר מְחַבַּקְתּוֹ וּמְנַשַׁקְתּוֹ. (יט) [ט] וַיְהִי כִשְׁמֹעַ אֲדֹנָיו וגו׳ כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה – רַבִּי אַבָּהוּ אָמַר בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ. (כ) וַיִּקַּח אֲדֹנֵי יוֹסֵף אֹתוֹ – אֲמַר לֵיהּ יָדַע אֲנָא דְּלֵית הוּא מִנָּךְ, אֶלָּא שֶׁלֹא לְעָרֵב פְּסֹלֶת בְּבָנָי [פרוש שלא פשעת בדבר אלא היא הטעתך, ואפלו לא היה בדין אלא כדי להוציא מלבן של בריות אני מיסרך]. (כא-כב) [י] וַיְהִי ה׳ אֶת יוֹסֵף וגו׳ וַיִּתֵּן שַׂר בֵּית הַסֹּהַר וגו׳ – רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי אֲחָא אָמַר, שִׁמּוּשׁוֹ הָיָה עָרֵב לְרַבּוֹ, וְהָיָה יוֹצֵא וּמֵדִּיחַ אֶת הַכּוֹסוֹת, וְעוֹרֵךְ אֶת הַשֻּׁלְחָנוֹת, וּמַצִּיעַ אֶת הַמִּטּוֹת, וְהָיְתָה אוֹמֶרֶת לוֹ בַּדָּבָר הַזֶּה עֲשַׁקְתִּיךָ, חַיֶּיךָ שֶׁאֲנִי עוֹשַׁקְתְּךָ בִּדְבָרִים אֲחֵרִים. וְהָיָה אוֹמֵר לָהּ: עֹשֶׂה מִשְׁפָּט לָעֲשׁוּקִים (תהלים קמ״ו:ז׳). חוֹתֶכֶת אֲנִי פַּרְנָסָה שֶׁלְּךָ, וְהָיָה אוֹמֵר לָהּ: נֹתֵן לֶחֶם לָרְעֵבִים (תהלים קמ״ו:ז׳). כּוֹבַלְתְּךָ אָנִי, וְהָיָה אוֹמֵר לָהּ: ה׳ מַתִּיר אֲסוּרִים (תהלים קמ״ו:ז׳). כּוֹפֶפֶת אֲנִי אֶת קוֹמָתֶךָ, וְהָיָה אוֹמֵר לָהּ: ה׳ זֹקֵף כְּפוּפִים (תהלים קמ״ו:ח׳). מְסַמָּא אֲנִי אֶת עֵינֶיךָ, וְהָיָה אוֹמֵר לָהּ: ה׳ פֹּקֵחַ עִוְרִים (תהלים קמ״ו:ח׳). עַד הֵיכָן, רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַב אֲחָא אָמַר עַד שֶׁנָּתְנָה שַׁרְתּוּעַ שֶׁל בַּרְזֶל תַּחַת צַוָּארוֹ עַד שֶׁיִּתְלֶה עֵינָיו וְיַבִּיט בָּהּ, אַף עַל פִּי כֵן לֹא הָיָה מַבִּיט בָּהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: עִנּוּ בַכֶּבֶל רַגְלוֹ בַּרְזֶל בָּאָה נַפְשׁוֹ (תהלים ק״ה:י״ח). (כג) אֵין שַׂר בֵּית הַסֹּהַר וגו׳ – עַד עַכְשָׁו בִּשְׁעַת הַצָּרָה, וּמִנַּיִן אַף בִּשְׁעַת הָרְוָחָה, תַּלְמוּד לוֹמַר וְכֹל אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה ה׳ מַצְלִיח בְּיָדוֹ. רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×